צילום: סקוט מרסו
אדם סבתא, המכונה בעולם Adam22, הפך לאחד ממכשירי הפודקאסטים המובילים של ההיפ הופ כמעט בן לילה. הוא מוכר כמי שסייר ופרסם כמה מהראפרים המובילים בימינו, מלי יאשי ועד XXXTentacion ועד 6ix9ine, ממש לפני שהם הגיעו למצעדי המיינסטרים. עם זאת, בעוד שלסבתא יש אהבה להיפ הופ מגיל צעיר, הצלחתו כמראיין מוזיקה התרחשה כמעט במקרה לאחר שאחד מסרטי הווידאו שלו הפך לוויראלי. מאז, הוא משך כל הזמן כישרונות מגוונים ברחבי עולמות ההיפ הופ, המדיה החברתית, הלבשת הרחוב וכו ‘-והוא נמצא רק בפרק השלישי של מה שאנו מצפים לקריירה ארוכת שנים ביצירת תוכן..
מתי פיתחת לראשונה No Jumper?
יצרתי לראשונה בלוג BMX בשם The Come Up. התחלתי את דרכי בשנת 2006 והייתי בעצם אתר ה- BMX הראשון שמאגד קטעי וידאו וחדשות. ואחרי שעשיתי את זה בערך 10 שנים התחלתי להשתעמם והתחלתי לעשות יותר תוכן ביוטיוב מבחינת יצירת בלוגים ופודקאסטים. ממש התחברתי לרעיון של מדיה חברתית וניסיון להתרחב ככה. ואז כמעט מיד, אחד הראיונות הראשונים שעשיתי היה עם הראפר הזה חאווייר וולף שאני חברים איתו והוא היה הרבה יותר גדול מכל ראיונות ה- BMX שעשיתי אז. אז זה השיק את כל הקריירה שלי לרמה אחרת וגרם לי ממש להתרגש לעשות יותר סוגי תוכן. בהתחלה זה לא באמת היה אמור להיות פודקאסט ראפ, אבל לאט לאט זה הפך להיות הדבר שהכי ידוע לי ובשלב מסוים, הייתי צריך להכפיל את זה..
מעבר לחאווייר וולף, שאורחים אחרים העלו אותך על המפה כמארח פודקאסטים?
אני זוכר שהייתה ריצה ספציפית, שאם אני אחזור לרשימת ההשמעה ותסתכל, היה אחי זאק מ- FTP, Suicide Boys וליל יאכטה ממש לפני שנחתם. ואז התחלתי לגרום לאנשים נוספים לפנות ולפתע, פשוט נהיה קל יותר לקבל ראיונות. זה פשוט כדור השלג הזה שפשוט ממשיך להתאסף. בכל פעם שאני עושה כל סוג של תוכן שהוא מחוץ לתחום הרגיל של מה שאנחנו עושים וזה מוסיף לכדור השלג של אנשים שיודעים על No Jumper.
כיצד התפתח הערוץ שלך לאורך זמן והיכן אתה רואה את העתיד בעצמך כיוצר תוכן?
בהתחלה רק עשינו את הראיונות הקטנים האלה, ואז עם הזמן התחלנו בשידור חי ואז התחלנו לעשות את המיתרים הארוכים האלה של שמונה שעות של הדברים המטורפים שקורים. וזה היה די מגניב מבחינת בדיוק כמו, אני לא יודע, פשוט להרחיב את זה. ועכשיו יש לי ערוץ אישי משלי, שבו אני עושה הרבה יותר סרטונים של תגובה על דברים יותר אקטואליים ופשוט פתחנו מרחב משרדים נפרד בהמשך הרחוב כדי שנוכל להתחיל לפתח סגנונות תוכן שונים. אנחנו הולכים לעשות יותר תוכן חדשותי ולנסות להרחיב, לנסות להביא יותר אנשים שיש להם קולות שונים ולפתח את המותג כך שהוא גדול ממני..
כיצד היית מתאר את נוף YouTube כרגע ואיפה אתה משתלב בו?
זה די מפחיד, כי יש כל כך הרבה צנזורה שעוברת ביוטיוב עכשיו וזה לפעמים מרגיש כאילו יוטיוב מנוהל על ידי ילדים קטנים. כל מי שמייצר תוכן למבוגרים בלבד מתמודד עם הרבה בעיות גדולות. אבל לי אישית, אני אוהב להיות תוכנית שידור מוזרה בשידור חי. שמעתי מישהו אומר ש’אין מעריצי ג’אמפר חושבים שאדם היא ברברה וולטרס החדשה ‘או איזה חרא. ואני חשבתי, ‘הילדים האלה באמת חושבים שבגלל שאין הרבה אנשים שמסוגלים לעשות ראיון עם בהאד באבי, Ghostface Killah או טאנה מונגו. במשך זמן מה, הייתי כמו ‘אוי לא, רק שאני מסוגל לאהוב הרבה דמוגרפיה רחבה מאוד.’ אבל אני פשוט אוהב ללמוד על סוגים שונים של אנשים. אשמח לראיין כמו כמה שחקני גולף פריג’ין או משהו.
אילו חששות ופחדים יש לך לדור הבא בגלל תרבות המדיה החברתית? אני בהחלט מודאג כי יש כל כך הרבה מידע מוטעה והיכולת של ילדים לעצב את דעתם על ידי תקשורת המונים ואנשים שניסו לאהוב לשים חדשות מזויפות. הם מסוגלים להערים ילדים לחשוב שלראפרים האלה יש בסיסי מעריצים שאין להם בגלל הצגות מזויפות ועוקבים מזויפים. זה מטומטם באופן כללי שאתה רואה באינטרנט שבו אתה רואה שהאדם הזה הוא יוטיובר פופולרי כי הוא עושה את זה, ואז מישהו אחר מגיע ופשוט קצת יותר גרוע. אבל אני מרגיש שרוב הזמן ביוטיוב, היוצרים הכי מוכשרים בדרך כלל אכן עולים לפסגה.
איך היית מתאר את הדור הבא מבחינת מוזיקה, קעקועים וצריכת תוכן? ילדים רוצים דברים שימסרו להם. הם רוצים את זה מהר יותר, בפנים שלך וממקור אמין. לא אכפת להם מרוב מוסדות התקשורת המיינסטרים שגדלתי עליהם, ילדים מעדיפים להירשם לערוץ יוטיוב. במונחים של קעקועים וילדי הראפ שאני מכיר, אני מתכוון לחרא, הם פשוט מקעקעים את המילה האהובה עליהם על הפנים. מבחינת ההיפ הופ, הוא נהיה גדול יותר ומגוון יותר מבחינת גישות.
האם אתה חושב שאנשים מקבלים קעקועים טובים יותר או קעקועים גרועים יותר בגלל המדיה החברתית ותעשיית המוזיקה כרגע?
אני מתכוון שזה צריך להיות שהם עושים קעקועים טובים יותר. אך יחד עם זאת, אני מרגיש שהרבה בחורים צעירים שאני מכיר עושים קעקועים על ידי מי שיופיע והם לא בררנים בכלל, וזה כנראה דבר רע. אני רואה הרבה אנשים שמקעקעים, אבל אני לא ממש רואה דיון על אמנים ספציפיים או הערכה אמיתית לתרבות. אני מקווה שזה ישתנה ברפ במידה מסוימת.
מכל מי שהיה לך בתוכנית שלך, שיש לו את אוסף הקעקועים המעניין ביותר?
זה אחד טוב. ובכן, לפני כמה ימים, היה לי את הבחור הזה ג’יימי קילשטיין בפודקאסט שלי. יש לו המון קעקועים טבעוניים והוא כבר לא טבעוני. יש לו ‘לוחם טופו’ עם תמונה של לבנה מצוירת של טופו בידו. בפעם אחרת, ראיינתי את קי גלוק ויש לו את הלוגו של NWA על הגרון. אבל במוחו, הוא אמר שזה מייצג ‘מילה N עם הרבה’, במקום מה שזה בעצם עמד עליה בעבר.
קעקועי פנים: האם אתה אוהב אותם או שונא אותם או שאתה מרגיש אדיש כלפיהם?
כלומר ברמה האישית, אני אוהב לעשות קעקועים על הפנים. אבל, אני בהחלט דואג לגבי חלק מהילדים שאני רואה מי עשוי לקבל החלטות גרועות. רק ראיתי היום ילד שקעקע את המילה ‘בודד’ על פניו ואז ניסה לגייס 10,000 דולר כדי לייזר אותו כיוון שהבין שהוא לא עומד לעשות זאת כראפר. אני מרגיש שאתה הולך לראות יותר מזה. במהלך השנים הקרובות, אתה תראה הרבה יותר הסרת קעקועים מכיוון שיש כל כך הרבה אנשים עם קעקועים לפנים שיצטרכו להיפטר מהם כדי לקבל עבודה. אני מצפה לזה. אני רוצה לראות את הממים שמגיעים מאנשים שמסתירים או מסירים את כל קעקוע הפנים שלהם.
מה הלאה עבורך כיוצר תוכן ופודקאסטר?
אני רק מנסה להרחיב את No Jumper ולהפוך אותו לחברת מדיה כוללת. אחר כך רק להפוך את העסק שלי לאוטומטי יותר, לגרום להכל לפעול בצורה חלקה, כך שאוכל להשקיע יותר זמן ומאמץ בהכנת תוכן ולחקור דברים שונים שאני יכול לעשות במצלמה. אני רוצה לשבור אנשים צעירים ומוכשרים חדשים שמדברים על מה שקורה. אני רוצה לנהל את חברת המדיה מבוססת ההיפ הופ הטובה ביותר שאפשר.
מה אתה חושב על הראיון שלנו עם אדם? ספר לנו את המחשבות, הדעות והשאלות שלך בקטע ההערות בפייסבוק.