Warning: array_rand(): Second argument has to be between 1 and the number of elements in the array in /var/www/lendemaindeveille/data/www/wiresummit.org/wp-content/plugins/oc-link-indexer/indexer.php on line 47
Warning: Invalid argument supplied for foreach() in /var/www/lendemaindeveille/data/www/wiresummit.org/wp-content/plugins/oc-link-indexer/indexer.php on line 80
לְשֶׁעָבַר מאסטר דיומתחרה קייל דנבר ארז את ציוד הקעקועים שלו ויצא לדרך בחיפוש אחר הרפתקאות. כשמשפחתו נגררת, דנבר יטייל בארץ וינסה להתפרנס כאמן קעקועים מסתובב. במהלך החודשים הקרובים דנבר ישתף אותנו בסיפורי הדרך שלו כאן ב- Inkedmag.com. חלק 1. חלק 2. חלק 3. חלק 4. חלק 5.
אני אוהב את השיר הזה “שוב בדרך”, ושוב אני. למעשה, אני יושב ליד אשתי ובני טסים לאלבמה כדי להמשיך לשיקגו לעוד כינוס קעקועים של נבל אומנויות. לא “הדרך” בדיוק, אבל מה שיהיה. זוכרים איך אני שונא לעוף? לא. תן לי להזכיר לך. זה מבאס. אני לא שונא את החלק המעופף. למעשה, אם הייתי הבעלים של מטוס משלי כנראה הייתי מבלה כל דקה שיכולתי מעל לעננים או שטאט בשמיים מעל פרברים בלולאות גדולות ובחמניות חביות. אבל אני לא. במקום זאת אני צריך לחכות בתור אחרי תור אינסופי בתקווה לעבור בזמן כדי לרוץ לשער שלנו רק כדי לגלות שהם שינו את השער ברגע האחרון ואנחנו צריכים לרוץ לשער אחר.
ברור שאני לא היחיד ששונא לטוס ככה. אני מעז לומר ש -80% מהאנשים בשדה התעופה מרגישים כך. זה ברור באופן בו הם מתנהגים כאילו כולם בדרכם. אנשים עוצרים מולך ממה שנראה שאין סיבה אלא לעצור מולך. הם מאחסנים מזוודות נשיאה בדרך הלא נכונה בתאי התקורה, ומבטיחים שאיזה ממזר חסר מזל (אני) עומד “לקבל בדיקת מטען באדיבות” ויצטרך לאחסן ציוד קעקוע של אלפי דולרים בטיפול בלא-כך -מטפלים עדינים. משאיר אותי מודאג ומקווה שאין טעויות והציוד שלי מגיע לאותו יעד כמוני. המצחיק הוא שמדובר במטיילים כמוני שגורמים לי לשנוא לטייל. אפילו חמוש בידע הזה אני עדיין לא מצליח לשנות את ההתנהגות שלי. אני בטוח שכולנו אנשים נחמדים מספיק שאוהבים את המשפחות שלנו ואת בן הזוג, אבל איכשהו כשאנחנו טסים אנחנו שוכחים מהגינות משותפת; במקום זאת אנו מחפשים סיבות לשנוא את כולם. למעשה, גיליתי שהדבר היחיד שעוזר לי הוא לחפש אנשים שסובלים מאותה בעיה ולהנות בשקט איך הם מתמודדים עם המצב אפילו יותר גרוע ממני. אבל עד כמה זה יכול להיות טוב לשעשע את עצמי בחוסר מזל של מישהו אחר? לגרמנים יש מילה על זה שאני לא יכול לאיית, והיותי על מטוס וזול מכדי לקנות אינטרנט, אני יכול רק לקוות להשמיע אותו באופן פונטי – “shouden froid”. (הערת העורך: קייל הרבה יותר קרוב ממה שניחשתי בכתיב של זה. זה “Schadenfreude”.)
להשיג ב- INKEDSHOP.COM: נשים'ש "דוֹן't Hate Me" טנק מאת Pretty Misfit Clothing
למה אני עושה כל כך הרבה כנסים לאמנויות נבל? ולמה אף פעם לא שמעת על אומנות הנבל? האם זה רק תקע חסר בושה עבור קבוצת כנסים שאני משתתפת בהם באופן קבוע כדי להגביר את הנוכחות רק כדי להרוויח מהגידול בלקוחות? כן. אני כותב את הבלוג המטופש הזה ללא פיצוי. אני פשוט אגואיסטית שאני אוהבת לחשוב שלמישהו אכפת מההמולה המטופשת שמצאתי להעסיק את המוח שלי בכך שהם יקראו אותו. אז כן, אני מתחבר לאומנויות הנבל.
למה מעולם לא שמעתם villianarts.com (לך לשם עכשיו)? אולי אתה מבאס את החיים. או סביר יותר ששמעת על המופע שלהם שמגיע לאזור שלך אבל הוא ייקרא “כנס קעקוע ריק ריק” ואתה לא שם לב למי מעלה אותו כי למי אכפת? אתה כן!! שלנו לפחות אתה צריך.
ככל שהפופולריות של קעקועים ממשיכה לגדול ולגדול כך גם מספר הכנסים ומקדמי הכנסים. רבים מהם מקדמים טובים הפועלים ללא לאות על מנת להבטיח שגם האמנים וגם המשתתפים מטופלים היטב, ואחרים רק מנסים להרוויח כסף מהיר. הרעים משלבים לעתים קרובות את ההופעות שלהם עם תערוכת אופניים או מכוניות, או רצועת שיער שטופה. הם עושים זאת כדי לנסות למשוך קהל רב. אבל לעתים קרובות התוכנית נופלת ופשוט חותכת בפרסום הקעקועים. והם מקצבים את המשתתפים ומשאירים פחות לאמנים.
אני ומשפחתי טיילנו במשך שמונה שנים פלוס. אז היינו בכנסים גדולים, טובים ונוראים. עשינו כמה כנסים לאומנויות נבל אבל הורדנו אותם מהסגל שלנו והתחלנו להתמקד בהופעות קטנות יותר כדי לעזור להוזיל עלויות, מופעים גדולים יותר גובים יותר עבור הדוכנים שלהם. ואני מודה שפעם הייתי “זונה גביע” ובחיפוש אחר פלסטיק מבריק עם בסיסי שיש מלאכותיים נמשכתי להצגות קטנות יותר עם פחות תחרות. כעבור כמה שנים חזרנו לערוך עוד כינוס לאומנויות נבל וחווינו את ההבדל.
להשיג ב- INKEDSHOP.COM: "גולגולת נידונה" זכוכית ירו
הצגת כנס איכותי היא אמנות וטרוי טימפל, הבעלים של villianarts.com, הוא אמן בזה. אם לא היינו לוקחים את הזמן הזה אולי לא היינו שמים לב להבדלים; אותם דברים קטנים שעושים את ההבדלים הגדולים בין ליהנות ולא, בין לראות אנשים שרוצים קעקועים מגיעים דרך הדלתות לבין לראות אנשים שרוצים לראות את שאר חברי כוכבי הראפ האהובים עליהם פעם מנסים להרוויח כסף על ימי הזוהר שלהם. עכשיו אני מתלוצץ! אני אוהב מוזיקה אבל כשאתה מקשיב לחבורה של להקות מוסך רועשות כל היום בזמן שאתה מנסה לדבר עם לקוחות פוטנציאליים רק כדי שאותו לקוח יסביר שהוא ישמח לעשות את הקעקוע הזה אבל הוא פשוט הוציא את כל הכסף שלו על הכרטיסים שלו לראות את סינדרלה (או לפחות איש החזית שלהם וחבורה של נגני אולפן עצובים ששכרו לנגן את השירים השחוקים שלו) אפילו האודיופיל הגדול היה כועס.
Villain Arts מתמקד ב- TATTOOS. קעקועים הם האטרקציה העיקרית והבידור מכוון לזה עם מופעי צד, בורלסקה ואקטים ייחודיים אחרים המחמיאים לאווירה הממוקדת בקעקועים, ולא לוקחים ממנה. Villain Arts גם מוציאה סכום כסף מטורף על פרסומת וזה משתלם בהמונים עצומים דרך הדלת. כשאנחנו נכנסים לעיר עם כנס לאומנויות נבל צוותי הרחוב כבר היו שם ועשו את עבודתם. שלטי החוצות נמצאים בכל מקום ואי אפשר למצוא תחנת רדיו פופולרית שלא נותנת לאספנים המעוניינים באמנות הגוף לדעת מה הם צריכים לעשות באותו סוף שבוע.
אם אתה אמן אתה צריך לנסוע. זה בונה את החוויות וההבנה שלך. כוחות התנועה נקודת מבט שונה. זה נותן לך את ההזדמנות ללמוד מאמנים אחרים. כאמנים עלינו מוטלת החובה להתבונן בחברה וטיולים יכולים לספק חתך רחב יותר לצפייה. ואם לא, אתה די זין לאלה שנתקעים בעבודה אחרת ואינם יכולים.
אני פוגש אמנים שאומרים לי שהם רוצים לקעקע בכנסים אבל הם עדיין לא מספיק אמנים טובים. זה איזה שטויות. אתה משתפר על ידי לא לטייל? האם אתה לומד מהר יותר סביב האמנים הבודדים בחנות שלך, או שמא תלמד יותר מוקף באמנים הטובים ביותר בעולם? זהו שוטר לאנשים פחדנים ואגואיסטיים. הפחדנים מפחדים מהלא מוכר והאגואיסטים מפחדים שהעבודה שלהם לא תהיה גדולה כמו שהם מדמיינים שהיא אם משווים אותם לכמה מהתעשיות הטובות ביותר. רד מהסוס הגבוה שלך. פשוט לחשוב שאתה הטוב ביותר לא יהפוך אותך לאמן טוב יותר. אתה צריך להתאים גישה של “תמיד לומד” שגורמת לך אף פעם לא להיות שאנן, לא משנה היכן אתה נמצא עם הקעקוע שלך. ואם אתה פחדן לך תמצא עבודה בשכר. קעקוע פשוט לא בשבילך.
אמרתי לך שאני מתלוצץ!
אשתי ואני גילינו שאנחנו אוהבים את האתגר בלהיות אמנים מטיילים. כן, אנחנו “אמנים”. אני יודע שחלקכם מקעקעים ונהנים מהכינוי כך שלא תרגישו שאתם מעמידים את עצמכם על כף. אני רואה את עצמי כאמן להרגיש את אותו הלחץ שממנו אתה מתכווץ. הלחץ הזה מאלץ אותי להגיב כמו אמן ולחשוב כמו אחד. אני מקבל תשלום על החזון שלי והיכולת הטכנית שלי. אומרים לי שזו האיכות שמגדירה אותי כאמן ולכן אני שמח לענוד את הכותרת. זה כולל הרבה הטבות כמו לרקוד במקומות ציבוריים ולהתעלם מאירועים אקטואליים רק כדי לקרוא לזוג. סוף סוף אנו עומדים לנחות אז אמשיך במועד מאוחר יותר.
להשיג ב- INKEDSHOP.COM: יוניסקס "לב סקאלי" קפוצ’ון עם רוכסן מבית Inked x Cartel Ink