Warning: array_rand(): Second argument has to be between 1 and the number of elements in the array in /var/www/lendemaindeveille/data/www/wiresummit.org/wp-content/plugins/oc-link-indexer/indexer.php on line 47
Warning: Invalid argument supplied for foreach() in /var/www/lendemaindeveille/data/www/wiresummit.org/wp-content/plugins/oc-link-indexer/indexer.php on line 80
תיאודור בן ה -22 “טדי“אוליבר רובן השני, עשה את השיר הראשון שלו בגיל 19, ואמר” דבר אחד הוביל לדבר אחר “. בטדי אומר על תהילתו בגילו, ואמר: “כל התהליך היה כל כך טבעי בשבילי. אני פשוט אוהב לעשות מה שאני עושה, וכל מה שבא, מגיע “.
אחרי ה- EP של טדי ללא אור, הוא הוריד את “לבבות שבורים” ו”טעם אותי “.
טדי גדל והקשיב למגוון מוסיקה אקלקטי. בעיקר, להקה אחת במיוחד – להקת פאנק שוודית, Bombshell Rocks. דודו של טדי, כריסטיאן מאטה, היה הגיטריסט והזמר של בומפש רוקס, וניגן על קו הגיטרה על “לב שבור”.
צילום: קאסי ג’אנג
ספר לנו על שיתוף הפעולה עם כריסטיאן מאטה על “לב שבור”.
כשהייתי צעיר ראיתי אותו פתוח ל- Blink-182, ובכל פעם שחשבתי על מוזיקה תמיד חשבתי עליו. הייתי בשוודיה לפני שנה והתחברנו והוא הגיע להפסקה בעבודה וניגן בגיטרה, וזה היה סופר טבעי. זה לא היה שיתוף פעולה כפוי בשום צורה, רק כי הוא דוד שלי. זה בהחלט דבר מדהים ואחד השירים האהובים עלי. עצם העובדה שהוא עבר את ימי המוסיקה שלו וחוזר לעשות את זה מדהים.
נושא נפוץ במוזיקה שלך הוא טירות ואגדות. מה המשמעות של סמלים אלה עבורך?
טירות באופן כללי תמיד היו מסקרנות אותי. זה באמת רק מנטליות והמותג שלי, Castle Life. זה המקום שבו אתה מכניס את עצמך למוח, ואף אחד לא יכול להגיד לך איפה זה. אתה ממציא עולם פנטזיה משלך וזה הופך לזה.
צילום: קאסי ג’אנג
האם יש לך קעקועים שמתאימים לנושא הזה?
אה כן, הקדשתי את כל זרועי הימנית לטירות. הכל על מלכים ומלכות ואבירים, הכל חרא ימי הביניים. כל עבודתי נעשתה על ידי כמה אמנים שונים, אך בעיקר קאסלבסאס. הוא אחד החברים הכי טובים שלי והוא בא כל ערב ופשוט משתגע. הרבה זה ביד חופשית, באופן אקראי. הוא משוגע. טבעי לעזאזל.
איך היית אומר שסגנון המוזיקה שלך התפתח?
אני עושה פריסטייל לכל מה שהכנתי אי פעם, למעט ההפסקה באלבום החדש שלי. מעולם לא כתבתי כלום חוץ מהשיר הזה בן 42 השניות. זה מטורף. זה כל כך מבוסס על מצב הרוח וזה חייב להיות טבעי. ניסיתי כל כך הרבה פעמים לכפות מוזיקה ולכפות שירים ולא משנה מה, היא לעולם לא תצא כפי שהיא אמורה. זה מתפתח לנצח, אבל זה בדיוק כמו להגיע להבנה מעמיקה יותר של עצמי במוחי עוזר לי להתפתח כשזה מגיע למוזיקה. הבנה נוספת של מי יהיו תתואר בעבודתך.
קוראים לך ראפר האמו. איך היית מסווג את הסגנון שלך?
הייתי אומר שילוב של הלהקה האוסטרלית הזו, Sticky Fingers. קצת אווירה של ליל פיפ שם … הוא היה האדם הראשון שלימד אותי להקליט ולעבוד עם הקול שלי. אולי איזה בריון צעיר ועתיד. לא שניהם, אבל מעט משניהם שם, מעוצבים לאחד. בהחלט כמה פלפלים רד הוט צ’ילי.
בכנות, ניסיתי לסווג את המוזיקה שאני עושה, אבל בשלב זה אין לי מושג.
אי התאמה לקופסה הופכת אותו כך שיהיה לך קופסה משלך, שהיא רד, ותמיד מתקבלת בברכה בסצנת המוזיקה..
בְּדִיוּק. בעיני זו מוזיקה טובה. אז מה שתהיה הקטגוריה הזו.
צילום: קאסי ג’אנג
במעבר לליל פיפ, תספר לנו על החברות שלך?
נפגשנו ביום הראשון שבו הוא ומקונן [ILoveMakonnen] התחילו לבצע את פרויקט Peep x Makonnen בלוס אנג’לס. זה היה טבעי, לא ידעתי מי הוא כשפגשתי אותו, מעולם לא שמעתי שיר או משהו. דבר אחד הוביל לדבר אחר והוא בסופו של דבר התרסק על עריסתנו עם מקונן והתיידד. בלילה הראשון שהיינו באולפן התחברנו לשיר ולהקה מוזרים שאף אחד לא אוהב … הוא ניגן אותה ואני השתגעתי כמו, “וואו אתה אוהב את החרא הזה?”
בסופו של דבר עשינו “חלומות & סיוטים “יחד, ו”סיוטים Pt II”, שיגיעו בקרוב, בזמן הנכון.
סיירת גם עם ניק השמן, שהיה לנו כאן. איך התחברתם?
נפגשנו בלוס אנג’לס בשירותו של פיפ, אבל דיברנו בטלפון לפני כן דרך חברים. כשפט ניק עבר ללוס אנג’לס התחלנו להסתובב ולעשות מוזיקה ביחד, והוא שאל אם אני אטייל איתו, ובאמת לא הייתה לי מוזיקה באותו הזמן, אבל הייתי כמו, “פאק כן. נשמע מטומטם. “
זה היה סיור ממש כיף, עם אנשים טובים. להיות באוטובוס במשך 12 שעות ביום זו חוויה בפני עצמה.
צילום: קאסי ג’אנג
מה אתה מרגיש לגבי הדימוי של סאונדקלאוד ראפרים שיש להם קעקועים?
בלי פרצופים בשבילי. בהחלט עברתי שלב שבו הייתי כאילו, “לעזאזל, אני רוצה טאטות פנים?” לא בגלל כל כוח שאני רוצה שאנשים יהיו מרוצים מהמראה שלי, זה היה יותר כמו “לעזאזל זה יהיה מגניב”. לראות Peep כל יום כשהפנים שלו מפוצצות גרם לי לחשוב על זה, אבל עכשיו זה השתנה. בכנות לדעתי אני חושב שזה די צולע. אני לא כאן, מנסה להשיג פרצוף להתאים או מה שזה לא יהיה. כל האנשים שאני מכיר שאני יודע שזה עבד עליהם היו טבעיים. זה מעולם לא היה כמו, “אוי אני הולך לעשות את זה כדי לקדם את עצמי.” 80 שנה בהמשך הדרך, אם אתה אפילו לא יכול להסתכל על עצמך … זה כמו מטורף.
כאילו, בלי להעליב, אני אוהב את ליל זין וחרא, אבל הפנים שלו משוגעות.
כן כוח להם.
בְּדִיוּק. הלוואי שיהיו לי הכדורים לפוצץ את הפנים שלי ככה. אבל אמא שלי הייתה הורגת אותי.
האם אמא שלך לא אוהבת את קעקועי הפנים שלך, למרות שהם לא על הפנים שלך?
לא אכפת לה. כי אחיה, דוד שלי, כל הגוף שלו מפוצץ אז היא רגילה לזה.
צילום: קאסי ג’אנג
האם הקעקוע הראשון שלך הוא המועדף עליך?
הראשון איתו קיבלתי בבאנג באנג, של הכתרים השבדים האלה ביום הולדתי ה -18. הקעקוע האהוב עלי הוא המלך והמלכה האלה עם גב מרכבה ללא גלגלים. השקיעה ומסירת פרח שאני אוהב. הגעתי לכל העיצוב הזה עם Castlebasas אז זה היה סופר אקראי אבל נמוך. הלוואי שזה היה על היד שלי או איזה חרא. המקום היחיד שלא הייתי מקעקע הוא החלק התחתון של הרגליים.
מה אתה עושה כשאתה'לא עושים מוזיקה?
זה נשמע מטורף, אבל זה'זה כמו שלא משנה מה זה בשלב הזה, דעתי'תמיד על מוזיקה. בין אם זה'בעצם עושה מוזיקה או לא. רק מקיף את עצמי במוזיקה, אתה יודע למה אני מתכוון?
כן, החיים עדיין יעוררו השראה למוזיקה שלך גם כשאתה לא עושה מוזיקה, משהו כזה?
כן כל הדברים האלה. חישוב העתיד. לא משנה מה, אני תמיד לחוץ מהכל. אבל זו רק האישיות שלי. אבל כשאני לחוץ זה דבר טוב, שימוש בלחץ כמניע כמו, “בוא נלך. יש לנו הרבה עבודה. “
איך מתנתקים מהמתח הזה?
אני מעשן הרבה עשב וצינה. שיהיו לי חברים טובים מסביבי. יש לי מעגל קטן, קטן, של שניים, שלושה חברים וחברה ופשוט תירגע. אני'אני מאוד מאוד נוח. אני לא כאן בכוח מנסה להכריח דבר לשום דבר. אז מה שיבוא.
צילום: קאסי ג’אנג
מתי יוצא האלבום החדש שלך?
26 באפריל הוא נקרא טדי, שכותרתו טדי. זה'זו יצירה שאני מאוד גאה בה. זה'זה באמת פשוט – למען האמת וזה נשמע מטורף – זה'זה באמת רק אוסף של כמה מהמוזיקה הטובה ביותר שעשיתי בשנה וחצי האחרונות. עבדתי על זה הרבה זמן, בלי שהבנתי שאני עובד על זה.
מה השירים האהובים עליך עליו?
כרגע – זה משתנה כל כמה ימים – אבל ההפסקה, שנקראת “קשתות גשם” ו”גורל זמני “. "גורל פיתוי" נמצא עם הבחורה הזאת, וזה ממש מגניב. זה מדהים.
מה עם השיר האהוב עליך כל הזמן שיצרת?
כנראה “סיוטים”. לא “חלומות & סיוטים, “תמיד יש בלבול נפוץ, אבל זהו חלק ב ‘, זה שלא פורסם.
זה היה השיר הראשון שנתן לי ביטחון ליצור מוזיקה בכנות לגמרי. זה היה השיר הראשון שאני'אי פעם גרמתי שאני כאילו, “לעזאזל זו אש”. זה היה השיר שפיפ ממש התעסק בו. התחברנו לשיר הזה, כך שתמיד תהיה לו משמעות עמוקה יותר בלב. זהו מעבר למה שהפכו חיי, דרך היצירה הזו.