Warning: array_rand(): Second argument has to be between 1 and the number of elements in the array in /var/www/lendemaindeveille/data/www/wiresummit.org/wp-content/plugins/oc-link-indexer/indexer.php on line 47
Warning: Invalid argument supplied for foreach() in /var/www/lendemaindeveille/data/www/wiresummit.org/wp-content/plugins/oc-link-indexer/indexer.php on line 80
החל מנצחונות הגראמי ועד שיאי 100 המצעדים, אנו חיים בעידן שבו יותר נשים מצליחות בראפ מאי פעם. לא רק שנשים פורחות בז’אנר, הן כבר לא צריכות קוסיז גברי כדי להפוך אותו לגדול. הדור החדש הזה של נשים הביא נקודות מבט חדשות לראפ, וכאחת הנשים בעלות המהירות במשחק, ריקו נאסטי משתמשת בחרוזים שלה כדי לשפוך אור על נושא שנדון בו לעתים רחוקות בחברה, שלא לדבר על ההיפ הופ. “כשאתה גדל כאישה, כשאתה מתעצבן אנשים או מנצלים אותך או מרחמים עליך”, אומר נאסטי. “הם מנסים להקריב אותך או אומרים שמשהו לא בסדר איתך, אתה משוגע ואתה עושה יותר מדי. זה בסדר לגברים להתפרץ ולשבור חרא אם הם רוצים. אבל אם אישה עושה את זה, זה תמיד היה כמו אישה.
צילום: גיא לה צלם
“בנות צריכות אמן שיביע את כל הרגשות שהן רוצות להביע”, היא ממשיכה. “אני שונא כשאנשים מצפים מנשים להיות המודל המושלם לחיקוי, האם המושלמת או האישה המושלמת. אף אחד לא שם את הסטיגמה המזוינת הזו על גברים, גברים יכולים להיות אידיוטים שלא עושים כלום בשביל אף אחד חוץ מעצמם. וברוב המקרים הם זוכים לשבחים. הגיע הזמן להחזיר את כוחנו. אנחנו לא מתייאשים אם אתה רואה אותנו כמטורפים, זה שאנחנו לא כועסים לא אומר שאכפת לנו אחרת “.
נאס השתמשה במוזיקה שלה ככלי לבטא את כל רגשותיה, לא רק כעס. היא נוגעת בעצב, באושר ובכל מה שביניהם, מתחברת למאזינים באמצעות האותנטיות של המיקסטייפים שלה. היא החלה את הקריירה שלה בהוצאת סינגלים לסאונדקלאוד, כשהיא מגבירה במהירות את האווירה בתוך הסצנה המחתרתית, לפני שעברה לשחרר מיקסטייפים תחת התווית שלה, Sugar Trap. בתקופה ההיא, Nasty צבר שבעה מיקסטייפים מרשימים תוך חמש שנים בלבד. שיטה זו לשחרר מוזיקה ברצף מהיר סייעה לבנות את הרפרטואר והמוניטין של נאסטי בתעשייה, אך כעת, כשהיא דמות ידועה בהיפ הופ, היא נוקטת בגישה אחרת לאלבום הבכורה שלה באולפן הבכורה “חופשת סיוט”.
צילום: גיא לה צלם
“[עם ‘חופשת סיוט’] לא מיהרתי בעצמי”, אומר נאסטי. “התקדמתי בעצמי, ניסיתי להשתפר וניסיתי דברים חדשים. זו באמת הייתה הרפתקה מההתחלה ועד הסוף. ” Nasty גילתה שכשהיא החלה ליצור מוזיקה מלודית יותר, הסינגלים האלה זקוקים לזמן לבניית שכבות מורכבות ונדרשו הקשבה נוספת כדי למצוא הרמוניות שאולי לא קפצו החוצה בטייק הראשון. “לפני כן הייתי עושה שיר, מוציא אותו ומעולם לא שומע אותו כי חשבתי שהוא נגמר”, אומר נאסטי. “לעולם לא הייתי חוזר לאולפן ומנסה להקליט שיר מחדש אם הוא היה יותר מחודש. אבל עשיתי את זה וסיימתי הרבה שירים שחשבתי שאני לא יכול לסיים, גם אם הם לא הגיעו לאלבום “.
כשנתנה לעצמה יותר זמן ליחיד, הייתה לנאסטי אפשרות לחקור ולהתנסות בסגנון שלה. בשום מקום ב”חופשת הסיוט “ההופעה הזו יותר מאשר עם הסינגל המוביל של האלבום,” אייפון “, שהופק על ידי דילן בריידי מצמד המוזיקה הניסיונית 100 Gecs. “כל תהליך ההקלטה של השיר הזה היה שונה והשיר הזה לא נעשה ביום אחד, הפקנו אותו בטווח של שלושה חודשים”, אומר נסטי. “למדתי המון דברים חדשים על הקלטות באופן כללי, כמו איך להרים את הקול שלך, להאט אותו כדי להתאים אותו יותר ואז להאיץ אותו כך שזה יישמע מטורף.”
צילום: גיא לה צלם
הניסויים לא הסתיימו ב”אייפון “, מכיוון שהייתה לה עוד ראשונה גדולה כאמנית עם רצועת הקידום השנייה של האלבום,” בעלים על זה “. “עבדתי עם סופר ב’בעלות על זה ‘, וזה היה שונה כי מעולם לא עבדתי עם סופרים”, אומר נאסטי. “בחרתי לעבוד איתה כיוון שהשיר לא היה מוכן בשבילי כשהגענו לאולפן ובנינו אותו מהיסוד יחד. מעולם לא יצא לי לשתף פעולה עם סופר כפי שהיית עושה עם מפיק, וזה היה ממש כיף “.
“חופשת סיוט” אפשרה ל- Nasty הזדמנויות רבות לשפר ולנסות דברים חדשים, אבל דבר אחד נשאר אותו דבר, וזאת הנוכחות של הפרסונות האלטרנטיביות שלה. פרסונות אלטרנטיביות היו מסורת ותיקה בהיפ הופ, כשביונסה חשפה את סשה פייר וניקי מינאז ‘מוציאה כל הזמן דמויות חדשות משק הטריקים שלה. במהלך הקריירה של נאסטי, היא חשפה פרסונות במסלולים שונים, כשטאקובלה משתלטת על השירים הרגישים והפגיעים יותר של נאסטי, טראפ לאבין (הומאז ‘לאבריל לאבין) יוצאת בשל הקטעים האגרסיביים שלה, בהשראת הפאנק, וריקו ממלא את החסר. במשך “חופשת סיוט”, נאסטי נקלעה לשלוש הפרסונות העיקריות הללו בעת פיתוח הסינגלים, אך באמצעות התהליך היא הצליחה לתת לאוהדים הצצה לצד הרביעי המתפתח שלה.
צילום: גיא לה צלם
“יש לי שיר בשם ‘פוסי פופין’ וזה בהחלט נקודת מבט חדשה שלדעתי המעריצים שלי לא שמעו ממני”, אומר נאסטי. “זה יותר מיני ויותר נשי. הרבה מהמוזיקה שלי ממש קשה ובפנים שלך, כך שזה יותר קופצני ומהנה. אני מניח שהיא פרסונה אחרת, אבל עשיתי רק שיר אחד כזה כדי שנראה למה היא הופכת. ”
בנוסף להראות את הצדדים השונים של האישיות שלה באמצעות המוזיקה שלה, נאסטי ידועה בהבעה שלה דרך הסגנון האישי שלה. בקליפים שלה, על השטיח האדום ובצילומים, נסטי נוטה לעבר אופנות אקסטרווגנטיות ומקסימליסטיות. מה שיכול להשתנות בין מוהוק קוצני לבייבידול לילה עד שמלת הוט קוטור בהתאם למצב הרוח שלה. הביטוי האישי של נאסטי עזר להבדיל אותה מהחפיסה והיא צובעת מחוץ לקווים מאז ילדותה. “אני זוכר שהייתי מסתבך כל הזמן בבית הספר בגלל שלא לבשתי את המדים שלי”, אומר נאסטי. “למעשה הייתי מצייר על המדים שלי, רק כדי שאוכל להיות שונה מכולם.”
צילום: גיא לה צלם
לא לקח הרבה זמן עד שהשרבוטים האחידים של נאסטי הפכו לתשוקה לאיסוף קעקועים, כשהיא עשתה את שני הקעקועים הראשונים שלה כשהיתה רק בת 17. כשהתחילה לפתח את המותג שלה כראפר, היא התאהבה יותר בקעקועים ו הפרסונות שלה עשו את דרכן במהירות על עורה. “הפכתי לאובססיבי לקבל קעקועים של ציורים שלי”, משתף נאסטי. “אני אובססיבי לזכור שלבים מסוימים בחיי ורגעים שחשבתי שיגרמו לי לשבור אותי. לעתים קרובות, אני עושה קעקועים כדי לזכור חרא סופר דפוק או חרא סופר טוב-זו דרך ריפוי. כשאתה מאבד מישהו אתה מקעקע אותו והכאב של הקעקוע כמעט עולה על כמה שזה כואב כשאתה מאבד אותו “.
באמצעות המוזיקה שלה, הסגנון שלה ואוסף הקעקועים שלה, ריקו נסטי הראתה לעולם שהיא לא מתאימה לקטגוריה שנקבעה מראש. היא תמיד משתנה, ובגיל 23 יש עוד הרבה מהסיפור שלה שטרם נכתב. דבר אחד שאנו יודעים הוא שהתרשימים עומדים להיות הרבה יותר מגעילים בזכות “חופשת סיוט”.
צילום: גיא לה צלם