דוגמנית הקעקוע טיילור וייט שיחות שגדלו ברחוב – wiresummit.org

Warning: array_rand(): Second argument has to be between 1 and the number of elements in the array in /var/www/lendemaindeveille/data/www/wiresummit.org/wp-content/plugins/oc-link-indexer/indexer.php on line 47


Warning: Invalid argument supplied for foreach() in /var/www/lendemaindeveille/data/www/wiresummit.org/wp-content/plugins/oc-link-indexer/indexer.php on line 80

למרות שאתה עשוי לזהות את טיילור ווייט מהסלפי המפתים שלה ברשתות החברתיות, שם'הרבה יותר בעיניה מאשר עקומות הרוצח או דיו יפה. לטיילור יש סיפור שלא ייאמן, שעובר מנער המתגורר בשמורה קטנה בוושינגטון לדוגמנית קעקועים מפורסמת בעולם תוך כמה שנים קצרות. ישבנו עם הדוגמנית כיום מבוססת לוס אנג’לס כדי ללמוד עוד קצת על החינוך הלא שגרתי שלה ועל הסיבה מעוררת ההשראה שהיא'מבקרת ביקור בשבט שלה.

איך היה החינוך שלך?

החינוך שלי די מטורף. אני מגיע משמורה ממש קטנה בוושינגטון והורי בחרו סמים במקום ילדיהם. אחיותי ואני סיימנו באומנה והסתובבנו בין בתים. הייתי מורד צעיר, ברחתי הרבה ובסופו של דבר הלכתי לאהוב כי לא היה'הרבה מיקום בתוך השבט.

מה עשית ברגע שהפכת למבוגר?

הסתובבתי בשלב מסוים. הייתי בן שבע עשרה והכנסתי את עצמי לייעוץ, חזרתי לבית הספר, קיבלתי אפוטרופוס עד ליטאם ודחו את התיקים שלי. כשהייתי בת תשע עשרה, גרתי בדירת סטודיו קטנה באזור אחר לגמרי בוושינגטון ועבדתי בשתי עבודות, שישה ימים בשבוע.

איך הסתבכת עם דוגמנות קעקועים?

יום אחד, התעוררתי כל כך קהה ולא יכולתי להרגיש כלום. הייתי בדיכאון ולא יכולתי פיזית'לא מרגיש את הגוף שלי. אני זוכר שראיתי את דודה שלי הולכת לחנות קעקועים והיא אמרה לי שעבר תור לקעקוע זה כמו סוג של טיפול. התקשרתי לחנות הקעקועים ושאלתי אם יש להם זמינות פתוחה. פשוט נכנסתי לשם והמשכתי הלאה. מבחינת הדוגמנות, קיבלתי מייל אקראי מצלם שאמר שיש לו סטודיו ורציתי שאצא לצלם. חיפשתי את הפניות שלו לדוגמא וחבר שלי בא איתי, ואז התחלתי לצלם וזה לא קרה'לא להפסיק אחרי זה. המשכתי לצלם איתו ואנשים התחילו לפרסם מחדש את הדברים שלי. התחלתי לקבל מכות לתמונות על ידי חבורה של אנשים אקראיים והעוקבים שלי התחילו לצמוח.

קח אותנו דרך אוספי הקעקועים שלך ומה השראה ליצירות האלה?

אני מרגיש כמו היצירה המשמעותית ביותר שלי, מי שאנשים מזהים הוא קעקוע עצם החזה שלי. אנשים תמיד אומרים את זה'זה נשר אבל לא, זה'זו ציפור רעם. שם'זה סיפור שבו ציפור הרעם הייתה הולכת לצליל פוגט ולוקחת את לווייתן האורקה כמזון בחזרה לקן שלו. אבל איכשהו, האורקה תמיד הייתה מוצאת את דרכה חזרה לצליל פוג’ט מכיוון שהם חיים בתרמילים כל חייהם ולעולם לא עוזבים את משפחתם. בעיני ציפור הרעם היא תזכורת לכל המאבקים שהולכים לנסות לקחת את המיקוד שלי ולא להביא אותי לאן שאני צריך להגיע. אני מאוד אוהב את הסיפור הזה ואורקות הן החיות האהובות עלי. יש לי קעקוע אורקה ביד, שהוא גם השבט שלי'סמל s. יש לי גם עורב ושמש, שתוכנן על ידי ג’ו סימור שהוא אחד האמנים הגדולים מהשבט שלי. שם'זה סיפור על איך עורב גנב את השמש ויצר אור לכל העולם.

כשגדלתי, הייתה הרבה אמנות וזו התרבות היחידה שאני מכיר. אז יש לי השקפה מעריכה מאוד על הסיפורים והאמנות. הגוף שלי הוא משהו שאני יכול'לא לברוח, זה'זה המקדש שלי ואני רוצה להיזכר בדברים שחשובים לי.

אתה'עשית כמה סרטונים בערוץ היוטיוב שלך שבו אתה חוזר להזמנה שלך ומדבר עם אנשים מהשבט שלך. מה נתן לך השראה לעשות זאת?

איבדתי את בן דוד שלי בהתאבדות בשנת 2013 והוא היה החבר הכי טוב שלי, בן המשפחה הקרוב ביותר שלי והאדם שאליו סומך כל יום. ואז יום אחד הוא נעלם. צפיתי בדודה שלי מתחילה להתפורר לנגד עיניי, היא לא'לא הולכת לעבודה והיא'היו לה שתי עבודות לנצח, היא תמיד עבדה. יום אחד עלינו למשאית שלה והיא אמרה שאנחנו הולכים לעשות אירוע למודעות להתאבדות. עמדנו לדחוף את השבט לעזור לו ולהיות מעורב. היא'זו הייתה אחת ההשראות הגדולות ביותר שלי והרוק שלי כי לא עשיתי זאת'אין לי את אמא שלי. אז כשהיא אמרה שזה מה שעשינו, אמרתי "לתת's ללכת." הייתי בחוץ ושטפתי מכוניות ומכרתי את התמונות הקטנות האלה ב -5 $. יש לי מספיק כסף כדי שיגיע רמקול. קוראים לו Litefoot, הוא'הוא תומך אינדיאני שהשתתף גם בסרט ההודי בארון. זה היה כל כך מעורר השראה לראות את דודה שלי מסתובבת לגמרי ומשתמשת בכאב שלה כדי לעורר תשוקה.

עכשיו, מדי שנה, אנו עושים אירוע למודעות להתאבדות עם השבט שלי. יש לנו רמקולים שעולים, עושים מתנות ואנשים מדברים על החוויות שלהם. רציתי לקחת את זה לערוץ היוטיוב שלי ואני ובן דוד שלי התחלנו את שיחות רז. שוחחנו עם כמה מבני השבט ושאלנו אותם על מצבם הנפשי, כיצד ההתאבדות משפיעה עליהם ובאמת שמנו זרקור על מה הם חיים רז. אתה לא'לא ממש מבין את זה אלא אם כן אתה'הייתי שם, אז רציתי להביא אור לנושא הזה כי הוא מעמיק וזו הייתה חוויה חדשה להצליח לחלוק את החוויות שלי. אני רוצה להשתמש בפלטפורמה שלי ליותר מסתם תמונות יפות, אני רוצה שהיא תכלול את הקול שלי ומה שאני מאמין בו.

מלבד בריאות הנפש, מה עוד היית רוצה שהקהל יידע על החיים במילואים?

כאשר אתה'חיה את זה מחדש, זה מרגיש כאילו הדבר היחיד'נמצא שם. זֶה'בגלל זה אני'אני כל כך גאה להיות יליד ולהראות את זה על העור שלי, אבל יצאתי מההסתייגות וגם אתה יכול. העולם שלי הרבה יותר גדול מזה ואני יודע שהרבה אנשים עושים זאת'לא מבין את זה. השמורות הן האדמה שנותרה ממה שגנבו מאיתנו ונאלצו להיכנס למילואים הקטנים האלה. השבט שלי נאלץ במיוחד על ידי נחל קטן של אלון רעל שבו כמעט ולא היו מים. אתה מתרגל כל כך לאורח החיים הזה ולהיות שם, שאתה לא עושה זאת'לא חושב שאתה יכול לעשות משהו אחר או לצאת מההזמנה. אני רוצה להשתמש בפלטפורמה שלי כדי להראות לבני הנוער שאתה יכול ממש כל דבר ולדבר דברים לתוך היקום כי היא'תמיד מקשיב.