יד ימינו של מלך סטטן איילנד

Warning: array_rand(): Second argument has to be between 1 and the number of elements in the array in /var/www/lendemaindeveille/data/www/wiresummit.org/wp-content/plugins/oc-link-indexer/indexer.php on line 47

Warning: Invalid argument supplied for foreach() in /var/www/lendemaindeveille/data/www/wiresummit.org/wp-content/plugins/oc-link-indexer/indexer.php on line 80

מאת ניק פיירו

ריקי ולז האם מלך המלכות … הו רגע, אומרים לנו שזה כבר דבר? בסדר, אין בעיה, ממשיכים הלאה. ריקי ולז היא תחנת כוח, מספרת סטונרים בעלת אנרגיה גבוהה שחוכמתו המהירה איפשרה לו לנווט בסצנת הקומדיה הקשה ביותר על הפלנטה בגיל שבו רובנו הלכנו גבוהים ושיחקנו משחקי וידאו, לא שהוא לא עשה גם זה.

כשהיה נער, ולז שפשף רצפות במועדוני קומדיה, לקח כרטיסים בדלת וגרר אשפה, והכל במשך כמה דקות של זמן במה. כעת, כבעל ואב, הוא הפך למרכיב של סצנת הקומדיה בניו יורק, ולמפיק שותף בסרטים של ג’אד אפאטו. “מלך סטטן איילנד” עיבוד אפל ומצחיק באכזריות לחייו של חברו הטוב ביותר, פיט דייווידסון.

אתה עשוי לזהות את ולז מ”ההצגה הלילית עם לארי וילמור “,” התרסקות “של HBO או” Master of None “של נטפליקס. אתה עשוי לזהות גם את ריקי מהתקופה בה הוא בילה בסיור עם עזיז אנסארי, אך אם אינך מזהה אותו, אנו מפצירים בך לא לפספס אותו בתפקיד שהוא נולד לשחק – עמיתו של דוידסון הרפה יותר כשהם מחפשים מטרה סיר הלחץ שהוא סטטן איילנד.

ולז מחזיק משלו בקאסט הכוכבים הזה הכולל את מריסה טומיי, ביל בור, סטיב בוסמי, גדוד של אגדות קומדיה ויותר קומות שמפילות לסתות ממה שאנחנו יכולים לספור. כקומיקס, הוא משתמש ביכולת הסיפורים הייחודית שלו כדי להדגיש את המרכיבים הזרים בחיי היומיום, וב”מלך סטטן איילנד “הוא משתמש בדיוק ביכולת הזו כדי לצייר לעצמו ולחברו הטוב מציאות חלופית בולטת..

קודם כל ברכות על הסרט.

הו גבר, תודה רבה!

אתה לא מסטטן איילנד. אתה בחור קווינס, נכון?

כן, נולד וגדל בכפר קווינס, אף אחד לא יודע את זה.

איך הסתיימת כמפיק שותף ב”מלך סטטן איילנד? “

ובכן, ג’אד אפאטו ואני עשינו סטנדאפ אחד ליד השני במשך זמן מה והוא פשוט התקשר אלי ושאל אם אני מעוניין לחרוץ את התסריט. חשבתי לעצמי: “כן, בהחלט, אני אשמח להכין תסריט של ג’אד אפאטו.” זה הפך אותו ואני עובדים יחד שישה ימים בשבוע.

מכיוון שזה היה הסרט הראשון שלך, האם הייתה עקומת למידה בעבודה עם ג’אד?

זה היה הדבר המגניב; ג’אד בעצם נתן לי לקחת כיתת אמן ביצירת סרט. זה היה מדהים, ואם חשבת כרגע על בדיחה, פשוט כתבת את זה על פיסת נייר, מסרת לג’אד וזהו. בקיץ שעבר ביליתי כמעט כל יום בשבוע עם ג’אד. היינו עובדים כל היום, נוסעים יחד לסטטן איילנד. מה שמבאס הוא שהתגעגעתי לקיץ הראשון של הילד שלי. יש לי אשמה עצומה בקשר לזה, אבל אין ספק שמצאנו הרבה זמן מאז.

כמה זמן היית על הסט?

עבדתי על הסרט ארבעה חודשים. בגלל זה אני לא כועס על ההסגר. זה היה הקיץ הראשון של הבן שלי, ועכשיו אני יכול לבלות איתו את כל הקיץ הזה. אני בהחלט אוהב לבלות איתו, אך יחד עם זאת אני מגרד, זה הארוך ביותר שלא הייתי על הבמה. זה מטורף. כמו כן, ג’אד ואני עושים ביחד מבצע מיוחד. אני רוצה להניע את ההילוכים ולהפיל את החלודה.

מה היה אחד השיאים הגדולים ביותר של היות מאחורי הקלעים?

אני ופיט היינו צריכים להיות בחדר בזמן שמייק וקיונה ניגש לאודישן.

האם הבנת מההתחלה שאתה עובד עם כל כך הרבה חבטים כבדים?

כל פעם ששמענו על מישהו אחר שמתגבס – מריסה טומיי, ביל בור, סטיב בוסמי – הבחורים האלה שהסתכלנו אליהם בקומדיה, היה המצב הכי מגניב אי פעם. היה מגניב להיות בסביבה של אנשים שהם כל כך טובים במה שהם עושים.

בנוסף אתה חייב לעבוד עם פיט.

כן, הוא הבחור שלי. הוא הסנדק של הילד שלי. הוא היה שם כשאמא שלי נפטרה. הוא אחד האנשים הטובים ביותר שאני מכיר. הבן שלי בעצם נולד ב -11 בספטמבר וזה מטורף עם פיט שהוא הסנדק.

איך נפגשו שניכם?

אז, הייתי הקומיקס הצעיר ביותר במועדון אחד והוא הצעיר ביותר במועדון אחר. קומיקס בשם כריס דסטפנו הציג אותנו ואנחנו היינו כמו “אה, בואו נסתובב כל הזמן.” בסופו של דבר עברנו לגור ביחד בשלב מסוים, וזה היה מגעיל כי הכל הפך למאפרה. לא הייתה פקק בקבוק נקי במקום.

איך היה לראות גרסה לסיפור של פיט מתרחשת על המסך הגדול?

ידעתי שדברים מסוימים יהיו מוזרים לצפייה, כמו שפיט נוהג בעיניים עצומות, אבל הוא היה במשאית הכבאות, לא אהבתי את זה, באופן שזה עשה לי עצוב. אני פשוט לא אוהב להתמודד עם הרגשות שלי. דברים כאלה פגעו חזק.

ישנן כמה סצנות מתוחות בסרט, כמו סצנת השוד. האם אי פעם חשבת שתצלם סצנת שוד ממש מתוחה בקומדיה?

ובכן, יש גרסה מצחיקה של זה שיצרנו, וראיתם את הגרסה הרצינית. זה היה מגניב, מעולם לא חשבתי שאצטלם בסרט. הם פשוט שמו עליך חומר נפץ.

כן, התרעת ספוילר, אתה נורה.

מדהים כמה קומיקסים יצרו איתי קשר והיו כאילו, “ירו אותך על ידי ג’סיקה קירסון?”

איך זה לצלם רצף אקשן כזה?

הם נתנו לנו זוגות פעלולים והכל. בחור הפעלולים שלי נראה בדיוק כמוני. זה ממש מוזר להיות על סט עם בחור אחר שנראה בדיוק כמוך, אבל לא יצאתי החוצה. עשיתי הכל. כלומר, פשוט קפצתי מאחורי מדפים וכאלה. זה לא היה כאילו הייתי תלוי בצד של מטוס.

בואו נדבר על קעקועים. אכפת לך לדבר על הקעקועים שלך?

בכלל לא, כל דבר שלי אומר לי משהו. עם זאת יש כמה טיפשים. אכפת לי רק אם אתה שואל אותי רק כדי שתוכל להראות לי את שלך, אתה יודע?

מה היה הראשון שלך ומתי קיבלת אותו?

הראשון שלי היה “718” בתוך השפה שלי. הייתי בן 17 והייתי צריך להסתיר את זה מההורים שלי. הם לא היו חובבי קעקועים. היה לי דוד אחד עם קעקועים והוא היה בצרות. היה לו קעקוע של שתי נשים שדופקות על גבו והורי נהגו לגרום לו ללבוש חולצה בבריכה. אני זוכר שפעם דוד שלי הופיע בפולו והוא היה כמו “אני לא לובש את זה בבריכה”, וההורים שלי היו כמו “כן אתה”.

מה היה הראשון שהם באמת ראו?

הראשון שהם ראו? קיבלתי שלושה ורדים על הזרוע העליונה. סבתי, בכל פעם שהיה לה ילד, הייתה קוברת שיח ורדים. היא מתה מסרטן השד, בת הדודה של אמא שלי מתה מסרטן השד ודודה שלי נפטרה גם מסרטן השד, אז קיבלתי את זה לכל אחד מהם.

הקעקוע הראשון שלך הגלוי היה קטע זיכרון. האם יש לך אחרים?

אמא שלי נפטרה לפני ארבע שנים ביום האהבה, והייתה לנו עסקה אחת, והיא שאוכל לעשות כמה קעקועים שאני רוצה, אבל היא לא רצתה לראות אותם אם אלבש חליפה. אז קיבלתי את החתימה שלה על אצבע החתונה שלי, רק כדי שאוכל לעבור על חוק אחד נוסף. ביצעתי גם את טבעת הנישואין שלי כי ידעתי שפשוט אאבד אותה.

כקומיקאי, האם אתה פונה אליהם פעם על הבמה או מנסה להסתיר אותם?

אני אפילו לא מעלה אותם. אני פשוט חושב שהם כל כך קבועים כרגע, לכולם יש אותם. הם לא מה שהיו פעם. הם לא הדוד הזה. זה לא כמו, “אוי לא, דוד קעקוע מגיע ואתה יודע שיש לך בעיה.” אני לא מרגיש צורך להתייחס אליהם.

האם יש לך תוכניות בנוגע לחזרה להופעות חיות?

אני לא רוצה להרגיש אחראי לחלות באנשים אם הם יוצאים לראות אותי. כמו כן, האם זה שווה את זה אם הייתי חולה או חולה על אשתי והילד? אני רק רוצה שזה ייגמר מספיק כדי לחזור לשגרה כי סטנד אפ הוא צורת האמנות היחידה שאתה לא יכול לבצע בלי קהל.