Warning: array_rand(): Second argument has to be between 1 and the number of elements in the array in /var/www/lendemaindeveille/data/www/wiresummit.org/wp-content/plugins/oc-link-indexer/indexer.php on line 47
Warning: Invalid argument supplied for foreach() in /var/www/lendemaindeveille/data/www/wiresummit.org/wp-content/plugins/oc-link-indexer/indexer.php on line 80
בתחילת שנות העשרים לחייו, יליד יוטה שיין סמית ‘היה בשוחות תנועת הפאנק והחל את דרכו להתקעקע בכבדות. וכמו אספנים רבים המתחייבים בדיו על פניהם ובגרונם, עד מהרה הוא נתקל באתגרים לרדוף אחרי עבודה קבועה. עם זאת, במקום לבחור להסיר את החלקים הכי גלויים שלו כדי להיטמע לדרישות שירות הלקוחות, נכנס סמית לעולם הסטנדאפ ומאז לא הביט לאחור. ישבנו עם הקומיקס “Prison For Wizards” כדי ללמוד כיצד קעקוע כבד דחף אותו לעולם הקומדיה ואיך הוא הסתיים בכותרת מעגל הצחוק של יוטה..
צילום: כריס בלקברן
איך הגעת לקומדיה? גרתי אז בסולט לייק סיטי וגם הייתי מקועקע מאוד. התקשיתי למצוא עבודה ולא יכולתי לחבר את חיי. אף אחד לא נתן לי לעבוד בשום מקום. שנאתי את בית הספר. לא יכולתי להיות כבאי או לפנות לצבא בגלל הקעקועים שלי. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. [קומדיה] לא היה משהו שניסיתי אי פעם כי זה נראה כל כך רחוק, זה עסקים. כמובן שזה לא יסתדר, נכון? החלטתי לצלם את הזריקה שלי כדי לראות אם אני אוהב את זה וזה היה ממש כיף. השקעתי את כל המאמצים כדי לראות מה קורה, בעצם דפוק את עצמי מכל ההזדמנויות האחרות, עד שזה היה הדבר האחרון שנשאר לי.
איך זה הוביל לקומדיה יבשה? חברת Dry Bar הינה חברה שבסיסה בפרובו, יוטה, והיה לי מזל שאני ברדאר שלהם. ביוטה, יש הרבה כסף להרוויח אם אתה יכול לעשות קומדיה נקייה. יש לי שעה מלוכלכת ושעה נקייה – הייתי עושה את השעה הנקייה לאירועי חברה או כל דבר אחר. דריי בר הגיע אלי ואמר, “היי, אנחנו מצלמים את המבצעים האלה ואנחנו יודעים שאתה יכול לעשות קומדיה נקייה. האם תרצה למכור לנו את אותה שעה של קומדיה נקייה? ” עשיתי את זה, בהנחה שאף אחד לא יראה את זה ופשוט ירוויח קצת כסף. ואז, הנה אני.
צילום: כריס בלקברן
האם אתה רואה את האירוניה בכך שאתה לא מצליח למצוא עבודה כמישהו שמקועקע בכבדות לעשות עכשיו קומדיה נקייה וידידותית לארגון?
כן, זה מצחיק. האם זה לא תמיד איך שואו עסקים? הם לא רוצים שתעשה את העבודה אבל הם יתנו לך לבדר אותם. ככה זה הולך, אני מניח.
האם אתה מוצא קומדיה כלשהי בעולם הקעקועים? ממש, חנויות קעקועים הן מקומות מצחיקים. כל כך הרבה אנשים עושים בהם דברים פרועים. אבל האקט של קעקוע, לא מצחיק, סופר כואב בעצם. בדרך כלל כשאני אקעקע אני די מבואס אם להיות כנה.
צילום: כריס בלקברן
איך אתה חושב שהקהל לקח אותך כקעקוע כבד, אבל יש לך הרבה יותר כבדרן?
זה היה מסע שלם. שלוש -ארבע השנים הראשונות של עשיית קומדיה, זה היה מכשול עצום. קודם כל מקועקע בכבדות: כולם לא הצליחו להתגבר על העובדה שאני מקועקע, לאף אחד לא היה אכפת ממני שום דבר אחר. ואז כשהתחלתי להופיע בקומדיה ולהופיע עבור קהלים גדולים יותר, הם לא עברו את המראה שלי והייתי צריך להתייחס לזה, וזו הסיבה שהתחלתי לעשות בדיחות על הקעקועים שלי. הרגשתי כמו גימיק. המחשבה שלעולם לא אעבור אותה מעיפה אותי. עכשיו, הקעקועים שלי לא משפיעים על זה. רוב האנשים שמתרגשים ממני כאמן, שבאים לראות אותי מופיעים לא מקועקעים והם לא מזכירים על זה כלום. למעשה, הכי הרבה שאני שומע על קעקועים הוא “בגללך הפסקתי לדאוג לקעקועים של אנשים אחרים”.
צילום: כריס בלקברן