שר סטרוברי באלבום סולו הבכורה שלה, 'CHERing is Caring'

פאנק הוא יותר מסתם ז’אנר מוזיקלי'זו דרך חיים. שר סטרוברי אימץ את המנטרה הזו, הן כמחליק מקצועי והן כמבצע. היא'זה הטביע את חותמה בעולם ההחלקה, לקח גביעים הביתה בתחרויות בגיל 12 בלבד ותרם אחד הלוחות שלה ל”סמית’סוניאן “. עכשיו היא'היא מכניסה את כל המיקוד שלה למוזיקה ומוכנה להראות לעולם צד שונה מאוד שלה באמצעות תקליט הסולו הראשון שלה, "CHERing הוא אכפתיות"- להגיע לפלטפורמת סטרימינג בקרבתך ב- 18 ביוני 2021. ישבנו עם צ’ר כדי ללמוד כיצד התאהבה בפאנק, מה נתן השראה לשיא הזה ומה ירד במהלך הקעקוע הראשון שלה.

CheringIsCaring_cover_SPECS__2__400_400_s_c1

מה נכנס בהרכבת התקליט הזה?

זה רק סוג של קולאז ‘אודיו. תמיד יש לי את מקליט הקלטות שלי ואני תמיד מקליט מדבר עם אנשים בכל מקום שאני הולך. ידידי מארק (קרוס), הוא מוציא כמה תקליטים של להקת פאנק, הוא היה כמו “אתה צריך להוציא תקליט של השירים האקוסטיים והמטופשים שלך”. לא חשבתי שמישהו ירצה לשמוע את זה, אבל לבסוף הוא שכנע אותי והבנתי שיש לי הרבה שירים כשהתחלתי לעבור על כל הקלטות שלי. זה התחיל כערימת קלטות וזה בעצם תועד בשנתיים האחרונות.

איך החלטת מה יעשה את השיא?

לקחתי את שקית הקלטות לאולפן של חבר שלי קול והרבה הועבר דרך בילי ג’ו מהמקליט של 4 דיי של גרין דיי. לא ידעתי מה יש על הקלטות אז חשבתי: “אני מניח שעלינו לעשן גראס, לשבת כאן ולהקשיב לכל זה. אז תוכל לספר לי מה אתה אוהב ואני אגיד לך מה אני אוהב. ” אז זה מה שעשינו. כנראה לקח שלוש וחצי שעות רק להאזין לכל הקלטות. בזמן שהלכנו, רשמנו הערות והוא היה כמו “זה כל כך טוב, אני אוהב את זה”, והייתי כמו “אחי, זה השטויות הכי לא נשמעות, שהוקלטו בצורה גרועה ביותר שאי פעם עשיתי. אבל בסדר, אם אתה אוהב את זה. ”

לאט לאט היו שירים שהוא החליט שאנחנו צריכים להקליט עם להקה מלאה וכנראה הלכתי לאולפן שלו שלוש פעמים באמצע הלילה כי שנינו עבדנו במשרה מלאה. הייתי עובר לשם בסביבות חצות והקלטנו עד ארבע בבוקר. כנראה הקלטנו 10 או 11 שירים, ואז השאר היו היישר מהמקליט שלי.

ספר לנו על סינגל הבכורה, “Down n Out”, ומה הלך ביצירתו.

לא רציתי שזה יהיה הסינגל, אבל כולם אהבו את זה. הייתי כמו, “באמת? השיר הזה?” בחרתי את כל השירים שחשבתי שהם סינגלים וזה לא אחד מהם. אני וקול מנגנים בכל כלי שהיו שם – תופים, בס, מה שלא יהיה. הרבה פעמים קול אפילו לא היה שומע את השיר לפני כן, שלא לדבר על השמעתו. אז הייתי מלמד אותו על הריק איך לנגן בקטע גיטרה בזמן שהייתי מקליט את התופים כדי שנוכל לעשות שני דברים בבת אחת.

צילום: @leo_baker

תמונה על ידי @leo_baker

אילו שירים רצית להיות הסינגלים?

רציתי את השיר הזה “סוויש & לירוק ”להיות הרווק. אהבתי מאוד גם את השיר “אני אחכה”, חשבתי שהאחד יצא די חמוד. אני חושב ששאר השירים שבחרתי בסופו של דבר היו סינגלים, כמו השיר “עצור”. אבל אני מישהו שחי בעכשיו, אז כנראה שאשנה את דעתי מחר.

שמנו לב שיש כמה קליפים עם קתלין האנה מ- Bikini Kill בתקליט. מה הסיפור מאחורי הרצועות האלה?

כמו שאמרתי, אני לוקח איתי את מקליטי הקלטות האלה ותמיד יש לי. אני מכין הרבה זינים ורציתי לעשות זין שמע עם חברתי מיס זיץ. קיבלנו כרטיסים בחינם ומעברים מאחורי הקלעים לראות את ביקיני הרוג באוקלנד שני לילות ברציפות, אז הייתי כמו “אתה רוצה לנסוע ולהכין מזה הרפתקה?” אז ישנו במכונית שלה, ציירנו ועשינו המון דברים מהנים, ואז הלכנו לקונצרט.

הייתי מאחורי הקלעים בהופעה של ביקיני קיל והמשכתי לראות את האנשים האלה שאני אוהב כמו אליסון וולף מברטמוביל, חברתי סת ‘בוגרט וקתלין האנה. זה היה תירוץ טוב לרוץ ולדבר עם אנשים שאתה באמת מעריץ. זה לא כמו, “בואו לצלם סלפי”, במקום זאת חשבתי “תגיד כל דבר במכשיר הקלטת שלי”. ומכיוון שכל הפאנקיסטים המבוגרים יותר שאני מסתכלת עליהם הם קלטות, הם היו הרבה יותר פתוחים לדבר איתי.

ראיתי את רודני ביגנהיימר, הוא הציג את הג’רמס עוד באותו היום והוא די ג’יי מדהים. ראיתי אותו במסעדה ושאלתי אותו אם הוא יגיד “אתה מקשיב ל- Diddly Squat Audio Zine” והוא אמר משהו לגמרי לא בסדר, אבל זה היה כל כך מצחיק שהשארתי הכל שם.

כאשר קול הגיע לנקודה זו בקלטות, הוא היה כאילו, “מה זה?” ואמרתי, “הו, זה זין שמע. מעולם לא יצא לי לסיים אותו. ” קול אמר “אנחנו חייבים לשים את זה כאן, זה כל כך מגניב.” ירדתי לשלב אותו כי רציתי שהתקליט הזה ירגיש כמו מיקסטייפ ושיגרום לו ללכת לכל מקום.

אחרת איך התקליט הזה שונה מהמוזיקה שאתה עושה עם להקת הפאנק שלך, Twompsax?

אין ספק שזו ילדה יותר טיפשית רכה ואוהבת-שיטוף בשירי הגיטרה שלה, בניגוד ללהקת הפאנק הזועמת שלי. אבל תמיד כתבתי שירים על גיטרה אקוסטית ותמיד אהבתי כל כך הרבה להקות שעושות בדיוק את זה. אני חושב שהייתי ממש ביישן להראות לאף אחד את הצד הזה של המוזיקה שלי, אבל תמיד עשיתי את זה. אני עדיין ניגש למוזיקה שלי באותן דרכים אתיות פאנק ואפילו ב- Twompsax, אני כותב ומקליט הכל בעצמי.

האנרגיה שונה מאוד. אני אוהב את הרעיון שלא צריך לקפוץ ממשהו מטורף. עם להקת הפאנק שלי, זה מאבק עד מוות וזה אני מול אני. אני בועט בתחת ואני מתרחק מהופעות שיורקות דם, מתאפרות בכל מקום, הורסות דבר אחד עד עשר – זה פשוט בלגן כאוטי, שאני אוהב. אבל זה מאוד מגניב פשוט לשים כמה פרחים על המגבר ולנגן בגיטרה אקוסטית בלי להיות כל כך אגרו כל הזמן. אני גם תאום, אז יש לי את שני הצדדים שם.

צילום: @seanch

תמונה על ידי @שון

מתי נכנסת לראשונה למוזיקת ​​פאנק?

אני חושב שהייתי בן 11. יש לי אח גדול ושתי אחיות גדולות שהעבירו לי תקליטורים של Misfits, מה שנתן לי הקדמה לזה. היו בעיר גם מופעי פאנק שקרו כל סוף שבוע. הם תמיד היו בכנסייה, אז ההורים שלי היו כמו “אה כן, זה בסדר.” הייתי רואה להקות מטורפות מנגנות שם.

ואז כשהייתי בן 14 או 15, לא הייתי סקייטבורד יותר אז עסקתי בנגינת מוזיקה ואז התחלתי לנגן בגיטרה בלהקה הראשונה שלי. אוקלנד הייתה במרחק של 30 דקות בלבד משם כדי שאכנס לילדים הגדולים יותר' מכוניות ולכו לרחוב גילמן. ואז החלטתי שאני לא באמת בעניין החרא פאנק של Hot Topic והתחלתי להיכנס ללהקות נגישות יותר. זה תמיד היה ממש מגניב בעיני כי יכולתי לפגוש את כל האנשים שאני משתתף בהם. טונות של אמנים אלה עדיין חברים שלי עכשיו והמשכתי להיות ממש בסצנת הפאנק של איסט ביי.

חוץ מהמוזיקה, מה שמשך אותך בנוגע לפאנק?

שיש קהילה, בכנות. אפילו בסקייטבורד, נבחרתי וזה עולם של ילדים. אני עדיין מתמודד עם אותן בעיות שבהן התמודדתי כשהייתי בן 13 וזה סופר מתסכל. אבל אז קראתי זינים וראיתי עד כמה כל מוסיקאי פאנק רב-כשרונות. הנגנים האלה היו בשישה להקות שונות, מנגנים כמו שישה כלים שונים, יש להם גם מעריץ מעריצים והם גם עוזרים במקלטים חסרי בית. אין מטרה, המטרה הייתה קהילה. אין שום כוכב רוק. אני חושב שבגלל זה רציתי להיות מעורב בזה. לא היו לי חברים צמודים אז כשמצאתי פאנק, הם קיבלו אותי בזרועות פתוחות.

להיות מוזיקאי מקצועי משהו ששאפת אליו כשנכנסת לפאנק?

אני בהחלט אוהב לשחק הופעות. אני אגיד ששיחקתי על במות גדולות בפני אלפי אנשים עם הלהקות שלי ושיחקתי גם בסלון לשמונה אנשים – אני באמת אוהב אותם אותו דבר. אני פשוט אוהב לנגן מוזיקה חיה, אין תחושה טובה יותר. זוהי אותה תחושה כמו ללמוד טריק חדש על סקייטבורד. אני מניח שהמטרה היחידה שלי היא לנצח את עצמי. אני רוצה להרגיש בנוח, עכשיו כשאני בן 28. אני לא רוצה לגור יותר בארון או לקפוץ לאשפות כדי לאכול, למרות שאני עדיין רוצה. יש כמה נוחות קבועות שיהיה נחמד.

בשורה התחתונה, השער היחיד היה שידור חי. אני לא רוצה להיות כלום, אני רק רוצה לשחק ולראות אנשים אחרים משחקים. באמת, זה רק בשבילי. אני אפילו לא יודע למה אני כותב שירים כי לפעמים אני מתעורר באמצע הלילה וזה פשוט כתוב את עצמו. אם אנשים אוהבים את זה, זה נהדר אבל בעיקר הכל בשבילי. זה אפילו מוזר להיות בחברת תקליטים גדולה יותר, להביט בי יותר או לענות על שאלות לראיון.

אני מרגיש שעשיתי את אותו הדבר לנצח, אבל מאז שעברתי עכשיו יש יותר עיניים עלי. תמיד עשיתי זינים, ניגנתי מוזיקה והחלקתי, אבל עכשיו יש הרבה אנשים שצופים. זה באמת מורט עצבים בשבילי ואני לא יודע אם אני אוהב את זה. אני בהחלט לא רוצה להיות איזה מוזיקאי מפורסם, אני רק רוצה לשחק בשידור חי וליהנות.

איך אתה חושב שמשחק בשידור חי יהיה שונה כשסוף סוף נוכל לחזור לזה?

אני מאוד מקווה שנוכל לחזור לזה בקרוב. ההופעות יהיו כנראה בחוץ במשך הזמן הארוך הראשון. מסתכלים על תמונות בהופעות מלפני עם מיליון אנשים צורחים במיקרופון וכולנו מיוזעים, מתגלגלים זה על זה – זה לא נראה אמיתי בשלב זה אחרי שלא עשינו את זה כל כך הרבה זמן. אני מוכן לגלגל עם האגרופים כדי שזה יקרה, אבל אני גם מקווה שאנשים יחכו. אני מבין את זה, כולנו עוברים את זה וכולנו מתגעגעים לזה מאוד, אבל אם זה אומר לשים יותר אנשים בסכנה אז אני לא למטה.

אני גם תוהה אם לכולנו תהיה חרדה חברתית ממש גרועה כשנחזור. אבל זה יכול להיות גם ממש חולה כי אנשים ישמחו כל כך לעשות הכל. אני מקווה שלאנשים תהיה תחושה טובה יותר של קהילה ומרחב אישי. אולי זו הייתה שיחת השכמה טובה. אני באמת מנסה להסתכל על הדברים החיוביים, כי ברור שזה מבאס ואני כל כך מתגעגע למוזיקה. מעולם לא עברתי זמן רב כל כך מבלי לשחק תוכנית מאז שהייתי בן 15. בשלב זה, אני רק רוצה ללכת להופעה שלא לדבר על לשחק בה. אני יכול ללכת לצפות באיסור הגרוע ביותר וכנראה שעדיין להתרגש מזה.

אילו להקות אתה הכי נרגש לראות כשדברים נפתחים בחזרה?

יש את כל סצנת הפאנק האוסטרלית הזאת שאני ממש אובססיבי אליה. אני רוצה לראות שם הופעה חיה כל כך גרוע. אני חושב שאוסטרליה התמודדה עם [המגיפה] די טוב, כי יש שם כבר מופעים מלאים. הייתי מתחרפן ומאבד את דעתי אם אגיע להופעה שם.

צילום: @colinmatsui

תמונה על ידי @colinmatsui

בואו נדבר על הקעקועים שלך. מה הסיפור מאחורי הקעקוע הראשון שלך?

הקעקוע הראשון שלי היה פיסת פאזל של חצי לב על הירך כשהייתי בת 15 שחבר שלי סקוט אולברייט צייר. הוא היה המוזיקאי האהוב עליי כשהייתי תינוק קטן והיתה לו להקה בשם ביילי המסכנה. חתיכת הפאזל הקטנה היא מזן שיצר. אני לא יודע איך היה לנו אקדח קעקועים בבית של החבר שלי אבל החבר שלי היה כמו “אני יכול לקעקע אותך, עשיתי את זה בעבר”. הייתי כמו “חולה” והוא התחיל לעשות את זה. אבל הוא לקח חומצה ונאלץ לעצור באמצע הדרך כי הוא היה כמו, “אוי לא, אני כבר לא יכול לראות את הקווים.” חשבתי ש”אתה לא יכול להשאיר את זה באמצע, “אז החבר השני שלנו ממש סקל באבנים ואמר” אני חושב שאני יכול לעשות את זה “. אז הוא סיים את זה ויש נקודת התחלה ועצירה ממש מובחנת באמצע הקעקוע. זה ממש מצחיק, אני עדיין אוהב את זה.

מה הם עוד הקעקועים האהובים עליך?

עשיתי הרבה קעקועים בסיבוב הופעות עם להקות. יש לי מגף בוקרים קטן על הקרסול שלי שחבר שלי זאק מהלהקה הזאת הבוקרים עשה. חברתי וואבי הייתה האדם הראשון שאי פעם סיפרתי לו שאני טרנס והיא קעקעה בכל החברים שלי. בכל פעם שאני רואה אותה, היא נותנת לי 10 קעקועים חמודים חדשים. יש לי את שמו של בן זוגי. יש לי טונות של שמות של חברים שלי מקועקעים עלי, מעולם לא חשבתי שזה יקרה. יש לי קעקוע “פאנק” מתחת לציצי שלי, וקיבלתי אותו כשהאזנתי ל- Sex Pistols. יש לי תקע קת קטן עליי שהוא ממש חמוד ושמו Miss Butt Plug.

עשיתי קעקוע מפרנק (איירו) ​​מ- My Chemical Romance באופן אקראי בחנות של מארק. הוא היה מקועקע ומארק איכשהו שכנע אותו לפוצץ ציור קטן על פרק כף היד שלי. יש לי טונות של שמות של חברים שלי מקועקעים עלי, מעולם לא חשבתי שזה יקרה. יש לי קעקוע של “פאנק” מתחת לציצי שלי, וקיבלתי אותו כשהאזנתי ל- Sex Pistols. היה לי אקדח קעקועים ללילה אחד ועשיתי כמו שישה או שבעה קעקועים על ירכי השמאלית.

אני שונא ללכת לחנויות קעקועים ואני אוהב לעשות קעקועים מאנשים באופן אקראי. שילמתי רק על שלושה קעקועים. זה לא משהו שאני באמת חושב עליו יותר מדי, בכנות. אבל אני אוהב את כולם ואני רוצה הרבה יותר.

מה עבר לך בראש כשקעקעת את עצמך?

לא חשבתי בכלל. רק התחלנו את חברת הסקייטבורד המוזרה הזו וכל הקעקועים היו שרבוטים מהמחברות שלי. עשיתי פרצוף סמיילי קטן ואז חציתי אותם, סופר בורים. בהחלט לא חשבתי, הכל פשוט קרה מהר מאוד.

האם קעקעת מישהו אחר?

עשיתי קעקוע אחד על חבר שלי, כתבתי “צ’ר” על הקרסול שלהם. אבל זה היחיד שעשיתי. אני לא רוצה לעשות יותר, אני לא טוב בהם. הרבה יותר קל לעשות קעקועים על עצמך מאשר לעשות על מישהו אחר. אני לא חושב שאני סומך על עצמי מספיק.

האם יש לך קעקועים שהם הומאז ‘למוסיקה שלך?

יש לי לוגו של להקה שהייתי בתיכון. יש לי גם את המספר הסידורי של הוויניל הראשון שהוצאתי. אבל יש לי עוד המון מוזיקה שקשורה למוזיקה.

על מה עוד אתה עובד מלבד התקליט הזה?

אני עובד על סרטון סקייט חדש שכנראה ייעשה ויצא עד ליל כל הקדושים. בדיוק עברתי לאוסטין, טקסס כי לא אהבתי את ניו יורק. אני עובד על תקליט אחר שכמעט נגמר ויש לי להקת פאנק חדשה שאני עף אחורה כדי להקליט איתה. יש לי אוסף זן של כל הזינים שעבדתי עליהם, בתקווה שיצא לנו ספר עד סוף השנה. יש לי נעליים וקו בגדים שיוצאים השנה. הכנתי פוחלצים ואני באמת רוצה לעשות את זה הרבה יותר. אני תמיד עובד על יותר מדי דברים. אלה רק הדברים שאני זוכר, אבל אני בטוח שיש לי יד כמו שלושה פרויקטים אחרים.

Adblock
detector