Warning: array_rand(): Second argument has to be between 1 and the number of elements in the array in /var/www/lendemaindeveille/data/www/wiresummit.org/wp-content/plugins/oc-link-indexer/indexer.php on line 47
Warning: Invalid argument supplied for foreach() in /var/www/lendemaindeveille/data/www/wiresummit.org/wp-content/plugins/oc-link-indexer/indexer.php on line 80
בטלוויזיה בריאליטי ובחיים האמיתיים, האמן סיזר עמנואל מנהל את ניו יורק's אולפני קעקועים של דיו שחור. עמנואל, שנולד בברונקס אך זכה להארלם, עבר מאמן שם ללא שם לככב באחת מתוכניות הריאליטי הקעקועים המצליחות ביותר בהיסטוריה ובבעלותה אימפריה של חנויות מצליחות בהיקף של מיליוני דולרים ברחבי הארץ. עם זאת, הופעה כאמנית שחורה בתעשיית הקעקועים לפני עידן הצוות השחור והאינסטגרם לא הייתה'לא קל. עמנואל עזר לסלול את הדרך לאלפי קעקועים שחורים, אך לפני שבנה את המותג שכולנו מכירים היום, הוא היה צריך למהר ולהוכיח כי לאמנים שחורים מגיעה זריקה לאור הזרקורים. הייתה לנו ההזדמנות לבקר את עמנואל שם הכל התחיל, בחנות המקורית בשדרת מלקולם X, וליישר את העובדות על היותו מוקד תרבות הקעקועים השחורים.
מתי גילית לראשונה עניין בקעקוע ואיך נראה התעשייה באותה תקופה?
קיסר: תמיד היה לי דבר לקעקועים מאז שהייתי צעיר. פעם הלכתי לקבל טאטים כי חברים מבוגרים באמת היו בקעקועים. אני זוכר שהקעקוע הראשון שלי היה בצ’מפיון, זה בברונקס. זה היה הראשון שלי ואחרי זה, יותר לראות תוכניות כמו מיאמי דיו בתקופה ההיא שבאמת גרמו לי להתחיל להיכנס לסצנות הקעקועים. כשראיתי עבודות יפניות וכל החליפות המסודרות האלה, ממש התלהבתי מזה. בזמנו היה לי חבר, אנדרה מלקולם, שנמצא כרגע בחוף המערבי, אני מאמין באוקלנד. הוא'אני פשוט הורג אותו עם בגדי הגוף היפנים. אז נכנסתי למשחק באמצע שנות התשעים, אבל תמיד הייתה לי תשוקה לקעקע. חיפשתי את ההיסטוריה, מי עשה מה ועד היום אני עדיין מחפש אמנים מסוימים.
באותה תקופה, כיצד ייצגו אמנים שחורים בתקשורת?
כלומר, בכנות, לא היו באמת יותר מדי אמנים שחורים שיוצגו בתקשורת באותה תקופה. זה'זה באמת מגיע ליום הזה שאנחנו מתחילים להיות מיוצגים קצת אבל לא במלואם ולקח לי זמן להבין את זה. אמנים שחורים היו נוטים לקעקע בעיקר אנשים שחורים ובגלל זה, לא היו רואים הרבה עבודות מהסוג הזה במגזינים ומה לא. אז עכשיו כשאתה רואה הרבה אנשים שחוצים ועושים עור בהיר יותר או עור קווקזי יותר, אנו רואים הרבה קעקועים שחורים מתקדמים בתעשיית הקעקועים כדי להצביע על כך שאפשר באמת לראות את הכישורים שלהם..
ואיך אתה חושב שהייצוג של האמן השחור השתנה עם Black Ink Crew?
עם הייצוג של Black Ink Crew כהצגה, זה קצת מעורב כי אנחנו מראים הכל בחנות הקעקועים, לא רק עבודת הקעקועים. ועם כל תנועת Black Ink היא מראה של יותר תנועה מאשר רק האמנות. זה בעצם ההתקדמות של התעשייה השחורה בעצם, כמו איך התחלנו פשוט להתעסק איתה ולנסות להגיע איתה למקום כלשהו עד שלמעשה לקחת את זה ברצינות כעסק. כי אנשים לא'לא הבנתי, כשהתחלנו את זה, כנראה קעקעתי בערך חמש שנים. אני מסתכל על כמה דברים שהייתי מקעקע ואני'אני כמו אלוהים, הייתי נורא. אבל זה'זו רק התקדמות ועכשיו אני חושב ש Black Ink Crew נותן לאמנים שחורים אחרים אומץ לצאת החוצה. אם היינו יכולים לעשות זאת ולא עשינו זאת'אין לי כישורים רבים כמו y'הכל באותה תקופה. אני מרגיש שהרבה אמנים שחורים באמת מתחילים לראות את זה. במיוחד בכינוסי קעקועים, כי פעם הייתי חוזר לשם ביום שבו לא ראיתי אף אחד. זה עבר מעצם היותנו שם לחבורה שלמה של אנשים שם בעצם לשורה שלמה.
כנציגות הגדולה ביותר של אמנים שחורים באחת מתוכניות הריאליטי הקעקועים המצליחות ביותר בהיסטוריה, כיצד הגיבה תעשיית הקעקועים המיינסטרים לנוכחותך?
גבר, הם שנאו את צוות הדיו השחור. הם הרגישו שאנחנו לא מייצגים את האמנות בצורה הנכונה ואנחנו רק מציגים דרמה. אבל מה שאנשים לא עושים'אני לא מבין שצוות דיו שחור אינו עוסק באמנות, זה'זה על צוות של אנשים שמנהלים בעצם חנות קעקועים ומה אתה עושה'לא רואה בחנות קעקועים. להופעה כמו Ink Master יש חבורה שלמה של בחורים נחמדים, אבל האם אתם מכירים את חייהם'החנות של? אז רוב המופעים של Ink Master עובדים בשבילי. בסופו של יום, זה מראה לך שאנו נתקלים בעסק גרוע וקיבלנו תוכנית טלוויזיה, ואנשים מבינים שכל העניין מתפרש בצורה לא נכונה..
האם אתה חושב שהתעשייה בכלל מפלה אמנים שחורים?
אני חושב שהתעשייה פשוט תקועה בדרכים הישנות שלה. אני פשוט חושב שאנשים מסוימים פשוט רגילים שזה אותו הדבר. יש אנשים שיכולים לערבב דברים מסוימים ולחשוב שזה יכול להיות עניין של גזע. אנשים פשוט מפחדים משינוי, לא משנה מי אתה, איזה צבע אתה, מה הגיל שלך, איזה מין אתה. אם השתמשת בכך שזו דרך מסוימת כל כך הרבה זמן, אז אתה'לא תרצה ששום דבר ישתנה.
אתה מאמין שיש שם'זה הבדל במאבק על אמנים שחורים ומיעוטים אתניים אחרים בקעקוע?
אני מאמין שכקעקע שחור אתה צריך להיות נחמד פי שלוש יותר ממישהו לבן, רק כדי להתפרסם. זֶה'זה לא אומר שהתעשייה מבולגנת, זה'זה בדיוק איך שזה. אם התעשייה'רגיל לתעשייה הלבנה בעיקר שבה רוב האנשים הלבנים הם נחמדים ואז אנשים רגילים לזה. תודה לאל על המדיה החברתית, כי בכנות כמה מהחבר’ה הכי נחמדים שעושים'לא להראות את פניהם באינסטגרם יש לי כמו ‘אתה בחור שחור או שאתה מקסיקני, אחי, מה'עולה? ’אבל זה'זה אפילו לא קשור לגזע או משהו, פשוט הרגשתי שהגיע הזמן לשינוי. כי כשאתה מגיע למוסכמות האלה, כולם אוהבים אחד את השני. זה'רק הגיע הזמן לשינוי.
כיצד השפיעה תרבות ההיפ הופ על קעקוע שחור?
אני חושב שתרבות ההיפ הופ השפיעה הרבה על הקעקועים. בכנות, אם זה לא היה'לא לתרבות ההיפ הופ עכשיו, אני לא'לא חושב שתעשיית הקעקועים תשגשג כפי שהיא. יש הרבה אנשים המעוניינים בתרבות ההיפ הופ שמתקעקעים. שם'יש הרבה אמני היפ הופ שיש להם קעקועים שמייצגים דברים שאנחנו'מנסים לצאת משם. זה עוזר כי זה פרסום לגרום לילדים האלה לצאת ולבזבז את כספם.
האם אתה מאמין שיש הפרדה בין אמנים המקעקעים עור כהה לעומת עור בהיר?
אני חושב שם'זו הפרדה ויש הרבה אמנים שאני מכיר שלא אוהבים לקעקע עור כהה. וזה'זה רק בגלל שאתה יכול להכניס גוונים מסוימים של אפור או צבע לאדם כהה. לִי? אני באמת לא'לא אכפת. זה'אנשים'העדפה.
אילו פריבילגיות אתה חושב שאמני קעקועים לבנים עולים בתעשייה ובונים את המוניטין שלהם שאינם ניתנים לאמנים שחורים?
זה אחד הדברים שפעם שנאתי ביום ההוא בחנות קעקועים. כמו לתת'אומרים שהילד שלך מכיר אמן קעקועים סמים ואתה רק מקבל חניכה תחתיו. הם פשוט מקבלים שרוולים על ידי אמן הסמים הזה ואז פתאום אתה'אתה טוב כי אתה משתמש בשם זה. החרא הזה היה מעצבן אותי כי בתור אמן שחור, אתה יכול פשוט להגיד שאתה מתורגל תחת האמן הזה. אתה צריך להוכיח שאתה'הם ממש טובים. נהגתי לזכור איזה אמן קעקועים בכפר גדול ושוליה שלהם תהיה מוזמנת במשך חודשים. איך אתה מזמין חודשים ואף אחד אפילו לא יודע מי אתה. בדיוק למדת לפני חצי שנה. פעם היה קשה לשחרר את השמות שלנו וכמה קל היה לאמנים לבנים. הם פשוט היו צריכים לשלם על חניכה אצל האמן הנכון ובתעשיית הקעקועים כולם מגניבים איתך כי הם יודעים מי מנחה אותך. רובנו אוטודידקטים והיינו צריכים ללמוד על ידי ניסוי וטעייה.
ומה היית אומר הוא התפיסה השגויה הגדולה ביותר שיש לציבור לגבי היותו אמן בתוכנית שלך?
התפיסה השגויה הגדולה ביותר שיש לציבור לגבי אמנים בתערוכה שלי היא שאלו האמנים המובילים שלי. אתה צריך לעבור על מה מציאות טלוויזיה ומה החיים האמיתיים. יש לי אתר עם כמה אמנים עטורי פרסים שהעולם לא זוכה לראות כי שם'זה צד הטלוויזיה של קיסר ושם'זה צד עסקי. אנא האמן כי mofos שעובדים בשבילי הם כמה חיות. ולמען האמת, החנות שלי בפלורידה זכתה כרגע לחנות הטובה ביותר באורלנדו. זה אומר לך שזה עובד, לא רק כאן, אלא במקומות אחרים. כדי שאנשים יסתבכו ויחשבו על זה'זה רק להראות ואלו כל האנשים שקיבלתי.
